גזר דין בתיק ת"פ 2823-11-11

ההליך והאישום

הנאשם הודה בפתח המשפט בביצוע העבירות: נשיאת נשק ותחמושת - לפי סעיפים 144 (ב) רישא ו-144 (ב) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [חוק העונשין] ו החזקת נשק ותחמושת - לפי סעיפים 144 (א) רישא ו-144 (א) סיפא לחוק העונשין.

מכתב האישום עולה כי ב- 23.10.11 או בסמוך לכך, נשא הנאשם והוביל לביתו ממקום אחר: רובה ציד בעל קנה אחד ללא מספר סידורי, אקדח מסוג HELWAN ללא מספר סידורי ואקדח מסוג וובלי טופי ללא מספר סידורי [כלי הנשק] וכן מחסנית התואמת לאקדח HELWAN, 35 כדורי אקדח בקטרים שונים, 32 כדורים לרובה ציד מסוגים שונים ו-9 תרמילים בקוטר 9 מ"מ [התחמושת]. הנאשם החזיק בכלי הנשק והתחמושת בביתו עד שנתפסו בתאריך 27.10.11.

לבקשת הסנגורית ובהעדר התנגדות המאשימה, נערך תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם תושב הכפר אעבלין, בן 38, נשוי מזה 11 שנה, ללא ילדים. הנאשם עבד בעסק לממכר חמוצים ופיצוחים שבבעלות משפחתו.

הנאשם הביע תחושות תסכול וכשלון אישי בשל קשיים המלווים אותו ואת אשתו, בת 32. בשל צנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר בעניין זה. 

שירות המבחן התרשם כי בדרך כלל נהל אורח חיים נורמטיבי, אם כי סובל מחוסר בשלות רגשית ואישית, דבר הפוגע ביכולתו לבחון את התנהגותו בצורה ביקורתית. 

משפחת מוצאו מונה 8 אחים ואחיות. הוא הצעיר שבהם. אימו בת 73. אביו נפטר לפני שנים אחדות ממחלה. קיימים מתחים בין האחים על רקע חובות ופשיטת רגל של העסק המשותף.

הנאשם בוגר 9 כיתות. הוא נפלט מספסל הלימודים, לדבריו בשל חוסר מוטיבציה ורצון להשתלב בעסק המשפחתי. תיאר חוסר יציבות כלכלית והצטברות של חובות בשל העסק הכושל וסיבות נוספות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם הודה ומבין את המחיר האישי שעליו ועל משפחתו לשלם, לרבות מעצרו. יחד עם זאת מציינת קצינת המבחן שהנאשם איננו מבין את חומרת מעשיו ונוטה להפחית ממידת אחריותו. מה שהנחה אותו לדבריו, הם שיקולים כלכליים וגם ניסה לתרץ מעשיו, כתופעה רווחת במגזר הערבי.

הנאשם לא ביטא נזקקות טיפולית ולא ניכרים אצלו דפוסים עבריינים. שירות המבחן לא בא בהמלצה לגביו וביקש להטיל עליו ענישה מרתיעה, שתציב לו גבולות ברורים של מותר ואסור.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות ועל הסכנה הטמונה בנשק שבידי גורמים שונים. עוד הוסיפה כי הצורך להלחם בתופעה הרווחת והחמורה, גובר על הנסיבות האישיות של הנאשם.

היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן הממליץ על ענישה מרתיעה וביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

ב"כ המאשימה הפנתה לע"פ 761/07 מדינת ישראל נ' מיכאל אדרי ולע"פ 4460/11, מדינת ישראל נ' אחמד פאיד, בשניהם התקבל ערעור המדינה ובגין עבירות החזקת ונשיאת נשק הועמד עונש המאסר, גם לנאשם בעל עבר נקי, על 24 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המדינה הדגישה כי אין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין.

ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בהודאת הנאשם ובחרטתו. בעקבות מציאת הנשק הוא זומן לחקירה והגיע ממקום עבודתו בדרום, הסגיר עצמו והודה במלוא העבירות. הוא סיפר בדיוק את מה שאירע והפליל עצמו בעבירה של נשיאה. העובדה שהודה, הביע חרטה וחסך מזמנו היקר של ביהמ"ש אמורה להיזקף לזכותו.

עוד ציינה כי יש לזקוף לזכותו את עברו הנקי והנורמטיבי. היא הפנתה למכתב מטעם מנהל בי"ס בכפר שציין את תרומת הנאשם לחברה. הנאשם מסיע בהתנדבות תלמידים ותורם למען ילדי הכפר. עוד ציינה מכתב מראש המועצה, שביקרו במעצר והתרשם מחרטתו הכנה של הנאשם. כמו כן למכתבה של מנהלת מחלקת הרווחה, לפיו הנאשם איננו מוכר שם וכי אין מדובר בעבריין.

לנאשם עבר נקי ומעולם לא הסתבך בדבר.